בתחום :דיני משפחה דיני עבודה קניין רוחני דיני מקרקעין דיני חברות דיני ביטוח פלילי הוצאה לפועל תעבורה מיסים רשלנות רפואית דיני חוזים חוקתי ומנהלי נזיקין דיני צרכנות ותיירות בנקים דיני צבא ובטחון תמ"א 38 חדלות פירעון ירושות וצוואות אזרחות פורטוגלית ייפוי כוח מתמשך אזרחי מסחרי ניכור הורי | מאת: עו״ד אלון ליבל | תאריך פרסום : 31/10/2022 08:45:00 | גרסת הדפסה![]() נהג שנסע במהירות איטית בסמוך לבית ספר פגע בילד שרץ לכביש מבעד למכוניות שעמדו בפקק. ״לא ניתן להטיל על הנהגים אחריות בלעדית לנעשה בכביש״, נכתב בהכרעת הדיןהשופטת צפורה משה זיכתה לאחרונה נהג שהואשם כי גרם לתאונה בה נפצע קל ילד כבן 8 ב-2019. המאשימה טענה כי הנהג לא האט או עצר לפני מעבר החצייה ואילו היה עושה כן התאונה הייתה נמנעת. השופטת קיבלה את טענת ההגנה לפיה מדובר בהתפרצות פתאומית של הילד ולנהג לא הייתה כל דרך למנוע את הפגיעה.לפי כתב האישום הנאשם התקרב למעבר חצייה ובאותה שעה הילד חצה את הכביש משמאל לימין. המאשימה טענה שהנאשם נהג בקלות ראש, לא האט מהירות נסיעתו בהתקרבו למעבר החצייה, לא הבחין מבעוד מועד בילד ופגע בו. כתוצאה מכך הילד נחבל ונזקק לטיפול רפואי.כתב האישום ייחס לנהג אחריות לגרימת התאונה וכן עבירות של אי מתן זכות קדימה להולך רגל, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת נזק.ההגנה טענה שיש לזכות את הנאשם. לשיטתה, מחומר הראיות עולה בדיוק המסקנה ההפוכה, ונמצא כי הנאשם נהג בזהירות האופטימלית הנדרשת והמתחייבת. היא הוסיפה שבשל נהיגתו הזהירה של הנאשם נמנעה תוצאה קטלנית יותר, נוכח התפרצותו הפתאומית של הילד לתוך רכבו מבין המכוניות בכיוון הנגדי שעמדו בפקק, שעה שהנאשם לא הבחין ואף לא יכול היה להבחין בו.ההגנה הפנתה לעדות הבוחן שלפיה "חלפה שנייה אחת בלבד (מהרגע שהילד נגלה לעיני הנאשם)…כאשר זמן התגובה של נהג סביר עומד על 1.05 שניות, כך ברור שהתאונה הינה בלתי נמנעת". נהג ראוי לשבחהשופטת צפורה משה מבית המשפט לתעבורה במחוז תל אביב זיכתה את הנאשם באופן מוחלט מהעבירה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל, ומחמת הספק מיתר העבירות ומאחריותו לתאונה.היא קבעה שהמאשימה לא הוכיחה את המהירות בה נסע הנאשם, לא לפני התאונה ולא במהלכה, על אף שהיה באפשרותה לעשות כן.עוד היא קבעה שלא הוכח כי הילד חצה את הכביש במעבר החצייה, ואף לא הוכח שמדובר ב"תחום מעבר חצייה".היא הוסיפה שאין כל התייחסות בעובדות כתב אישום לכך שהילד למעשה התפרץ בריצה לכביש ושגם אילו היה הנאשם עוצר את רכבו לפני שטח מעבר החצייה התאונה לא הייתה נמנעת.״הילד הוא זה שדווקא רץ לכיוון רכבו של הנאשם, התנגש ופגע בו״, כתבה.השופטת הדגישה כי ״הערך של השמירה על קדושת החיים מחייב כל אחד ואחד מהמשתמשים בדרך, הן את הולכי הרגל והן את הנהגים בכביש״ וכי קרוב לוודאי שאלמלא רשלנות הילד המעורב והאופן בו התפרץ לכביש התיק כלל לא היה בא לעולם.השופטת גם השתכנעה שהנאשם נסע במהירות איטית ביותר, מהירות המגיעה עד כדי הליכה, וכתבה שהוא ראוי לכל שבח בכך שמנע תוצאה קטלנית יותר. |